מים על הגג יומיים אחרי גשם מסמנים בעיה למדריך

בחורף, נזילה פעילה קלה יותר לאיתור פרטים

נזילה שנעלמה לא נסגרה מעצמה למדריך

הלבנת גג עושים לקראת הקיץ, לא לפני החורף פרטים

סוף הקיץ: הזמן לאטום לקראת החורף למדריך

פועלים בכפוף להנחיות פיקוד העורף

יש כתם או נזילה? צלמו ושלחו לנו בוואטסאפ

גגוליין

מי משלם על איטום הגג בבניין משותף — ומה עושים כששכן מסרב?

נכתב על ידי צוות גגוליין · עודכן

גג שטוח מכוסה טלאי ציפוי בגוונים שונים של אפור, שורת דודי שמש עם קולטים על מעמדי פלדה חלודים, מזגן, דליים לבנים, רולר על מוט, מכונת שטיפה וגליל יריעה.
בגג משותף נראים דודי שמש, מזגנים וצנרת של כמה דירות, וכל מעמד וכל צינור הם נקודה שהאיטום צריך להקיף — עוד סיבה שאיטום גג משותף הוא עבודה של כל הבניין.

מי משלם על איטום גג בבניין משותף?

ברוב הבניינים המשותפים הגג הוא רכוש משותף, ולכן כל בעלי הדירות משתתפים בעלות האיטום לפי יחס שטח הרצפה של דירותיהם — אלא אם התקנון קובע שיעור אחר, או שהגג הוצמד לדירה אחת. כך קובע חוק המקרקעין. כשוועד הבית או שכן מסרבים, אפשר להביא את הסכסוך להכרעת המפקח על רישום המקרקעין.

המדריך הזה הוא מידע כללי ואינו ייעוץ משפטי. אנחנו אנשי איטום ולא עורכי דין: הבאנו כאן את לשון החוק ואת המקורות שבדקנו, אבל מה שחל על הבניין שלכם נקבע לפי התקנון ומסמכי הרישום שלו.

בבניין משותף, הוויכוח על מי משלם נמשך לא פעם יותר מהתיקון עצמו, ובינתיים המים ממשיכים לחדור. לכן כדאי להכיר את ברירת המחדל שבחוק, לדעת מה יכול לשנות אותה, ולפעול בסדר שמקצר את הוויכוח: קודם עובדות, אחר כך כסף.

למה ברירת המחדל היא שכל בעלי הדירות משתתפים?

כי החוק מונה את הגג במפורש בין חלקי הרכוש המשותף, ומחייב כל בעל דירה להשתתף בהחזקתו. חוק המקרקעין, התשכ״ט–1969, מגדיר בסעיף 52 את הרכוש המשותף: ״כל חלקי הבית המשותף חוץ מן החלקים הרשומים כדירות״ — ובכלל זה, כלשון הסעיף, הקרקע, הגגות, הקירות החיצוניים וחדרי המדרגות.

סעיף 58(א) מחייב כל בעל דירה להשתתף בהוצאות הדרושות להחזקתו התקינה ולניהולו של הרכוש המשותף, לפי יחס שטח רצפת דירתו אל שטח הרצפה של כל הדירות בבית — ״זולת אם נקבע בתקנון שיעור השתתפות אחר״. החלוקה היא אפוא לפי שטח ולא לפי קומה: הסעיף אינו מבחין בין הקומה העליונה לקומת הקרקע.

אותו סעיף מגדיר ״החזקה תקינה״: שמירה על מצבו של הרכוש המשותף כפי שהיה בעת גמר הבנייה, לרבות שיפורים שבוצעו בו לאחר מכן בהסכמת בעלי הדירות. חידוש שכבת איטום שהתבלתה מחזיר את הגג למצב שבו הוא אטום למים. תוספות שלא היו בבניין — בידוד, ריצוף, שינוי השימוש בגג — אינן בהכרח החזקה תקינה, ומחלוקת עליהן היא שאלה משפטית.

יש לכך גם היגיון הנדסי. מים שחודרים לתקרת הבטון מחלידים את ברזל הזיון ומפוררים את הבטון שסביבו, והנזק הזה הוא לשלד הבניין — שהוא של כולם. דייר הקומה העליונה הוא פשוט הראשון שרואה את הכתם. וגם בית שלא נרשם כבית משותף אינו נשאר בלי כללים: פרק ו׳1 לחוק מחיל עליו את עיקר ההוראות האלה ואת התקנון המצוי שבתוספת לחוק.

מי משלם על האיטום בכל אחד מהמצבים הנפוצים?

זה תלוי בשני דברים: מאיפה המים נכנסים, ומה רשום על המקום הזה. הטבלה מסכמת שישה מצבים שכיחים, עם המקור לכל שורה — כדי שתוכלו לבדוק בעצמכם.

המצבמי משלם בדרך כללמה בודקיםהמקור
הגג הוא רכוש משותףכל בעלי הדירות, לפי יחס שטח הרצפה של דירותיהםשהגג לא הוצמד לדירה ושהתקנון אינו קובע שיעור השתתפות אחרחוק המקרקעין, סעיפים 52 ו-58
הגג הוצמד לדירה אחתתלוי במסמכים: חלק שהוצמד דינו כדין הדירה, אבל ההיקף נקבע בתקנון — נדרש ייעוץ משפטינסח הרישום, התקנון הרשום, ומה בדיוק הוצמדחוק המקרקעין, סעיפים 55(ג) ו-62(א)
התקנון קובע אחרתלפי התקנון הרשום: שיעור השתתפות אחר, או נשיאה נפרדת בהוצאות של כל מבנה או אגףהתקנון הרשום של הבית; בדירה שנקנתה מקבלן — גם המפרט וחוזה המכרחוק המקרקעין, סעיפים 58, 59 ו-62; חוק המכר (דירות), סעיף 6
הנזילה מגיעה מהדירה שמעלבעל הדירה שבה נמצא הליקויאבחון כתוב של המקור: צנרת, חדר רחצה או מרפסת של אותה דירה — ולא הגגהתקנון המצוי, סעיף 3(ב); כל-זכות, ״תיקונים בבית משותף״
דירה חדשה, בתוך התקופות של חוק המכרהמוכר (הקבלן או היזם), בתנאים שבחוקמועד מסירת הדירה, מועד חוזה המכר, והודעה בכתב למוכרחוק המכר (דירות), סעיף 4 ופרט 7 לתוספת
הדירה מושכרתהמשכיר — כלפי השוכר, אלא אם הליקוי נגרם משימוש בלתי סביר של השוכר; בין בעלי הדירות החלוקה אינה משתנהחוזה השכירות, ודרישה בכתב מהשוכר למשכירחוק השכירות והשאילה, סעיפים 7 ו-25ח

הטבלה מתארת את ברירת המחדל לפי לשון החוק. תקנון רשום, הצמדה או חוזה יכולים לשנות כל שורה בה — ולכן העמודה ״מה בודקים״ חשובה לא פחות מהעמודה שלפניה.

מה משתנה כשהגג הוצמד לדירה אחת?

ברירת המחדל כבר אינה חלה על החלק שהוצמד, ומי משלם על האיטום שלו נקבע לפי המסמכים של הבניין — זו שאלה לייעוץ משפטי, לא לניחוש. סעיף 55(ג) לחוק המקרקעין מאפשר לקבוע בתקנון שחלק מסוים של הרכוש המשותף יהיה צמוד לדירה מסוימת, וקובע שעל חלק שהוצמד לא יחולו הוראות הפרק על בתים משותפים בנוגע לרכוש המשותף, ״ודינו לכל דבר כדין הדירה שאליה הוצמד״. לפי סעיף 62(א), הצמדה כזו טעונה ככלל הסכמה של כל בעלי הדירות.

מה שהחוק אינו יכול לומר לכם הוא מה בדיוק הוצמד בבניין שלכם — הגג כולו או חלק ממנו — ומה נכתב בתקנון על אחזקתו. התשובה נמצאת בנסח הרישום של הדירה, שבו רשומות ההצמדות, ובתקנון הרשום של הבית. גם כשההצמדה ברורה, השאלה מי נושא בעלות האיטום של גג שנמצא מעל דירות של אחרים תלויה בלשון המסמכים ובנסיבות. זו שאלה לעורך דין שעוסק בבתים משותפים, עם המסמכים ביד — לא לקבלן, לא לשכן ולא למדריך באינטרנט.

מהצד שלנו, גג צמוד הוא בדרך כלל גג שמשתמשים בו: הוא רוצף, והוצבו עליו פרגולה או אדניות. האבחון הכתוב אומר אם המים נכנסים דרך השכבה המקורית של הבניין או דרך משהו שנוסף עליה, כמו עיגון של פרגולה שחדר את האיטום. אנחנו כותבים מה מצאנו; את המסקנה מי משלם מסיקים מזה אחרים.

מה קורה כשהתקנון של הבניין קובע חלוקה אחרת?

אז הולכים לפי התקנון, בגבולות שהחוק מציב לו. לפי סעיף 62, בעלי הדירות רשאים לערוך תקנון ולשנות אותו ברוב של בעלי דירות ששני שלישים מהרכוש המשותף צמודים לדירותיהם — אבל אי אפשר להטיל כך על בעל דירה חובות או תשלומים מסוג או בשיעור שלא פורשו בחוק בלי הסכמתו. תקנון שנרשם מחייב גם את מי שקנה דירה בבניין אחרי הרישום. שלושה דברים שכדאי לדעת:

  • כשלא נרשם תקנון, או כשהתקנון הרשום שותק בעניין מסוים, חל התקנון המצוי שבתוספת לחוק המקרקעין (סעיף 64).
  • בבית שמורכב מכמה מבנים או אגפים, עם כניסה נפרדת או מתקנים נפרדים לכל אחד, סעיף 59 מאפשר לקבוע בתקנון שבעלי הדירות בכל אגף יישאו לבדם בהוצאות הרכוש המשותף שבתחומו. במקרה כזה הגג של כניסה אחת אינו בהכרח עניינם של דיירי הכניסה השנייה.
  • בדירה שנקנתה מקבלן, סעיף 6 לחוק המכר (דירות) מחייב את המוכר לפרט במפרט או בחוזה כל שינוי מהתקנון המצוי בעניינים כמו הוצאת חלק מהרכוש המשותף ושיעור ההשתתפות בהוצאות — כך שהתשובה עשויה להימצא בתיק הרכישה שלכם.

התקרה דולפת — מה עושים, ובאיזה סדר?

חדר מדרגות משותף מנקודת מבט נמוכה: מדרגות טרצו ומעקה פלדה צבוע מובילים אל כתם רטיבות חום בתקרה, שבו הצבע התקלף והטיח האפור נחשף.
כתם רטיבות בתקרת חדר מדרגות משותף הוא עניין של כל הבניין, ובדיקת המקור מתחילה בגג שמעליו.

פועלים בסדר שבונה תיק: קודם עובדות, אחר כך פנייה כתובה, ורק בסוף כסף. כל שלב מייצר מסמך שהשלב הבא נשען עליו.

  1. 1מתעדים. צלמו את הכתם עם תאריך, ורשמו מתי הוא מופיע — בזמן הגשם, שעות אחריו או בלי קשר אליו — והאם הוא גדל.
  2. 2מקבלים אבחון כתוב של מקור הנזילה. המקור קובע מי אחראי: גג משותף, דירה שמעל, קיר חיצוני או צנרת.
  3. 3פונים לנציגות בכתב, עם התיעוד והאבחון, ומבקשים תיקון. פנייה כתובה עם תאריך מראה שביקשתם, וממתי.
  4. 4אוספים הצעות מחיר כתובות שאפשר להשוות: אותו היקף עבודה, אותה שיטה ואותם פרטי קצה בכל הצעה.
  5. 5מביאים להחלטה של בעלי הדירות. הנציגות מציגה באסיפה הכללית את האבחון ואת ההצעות, וההחלטה נרשמת בספר ההחלטות.
  6. 6אם מסרבים — פונים למפקח על רישום המקרקעין, שהחוק מסמיך להכריע בסכסוך בין בעלי דירות על חובותיהם.

השלב השני הוא זה שמדלגים עליו, והוא החשוב מכולם. הכתם בתקרה מסמן את המקום שבו המים יצאו, לא את המקום שבו הם נכנסו — ההסבר המלא נמצא במדריך לאיתור מקור נזילה בגג. בבניין משותף יש לכך משמעות כספית ישירה: אם המים נכנסים דרך סף הדלת של מרפסת השכן ולא דרך הגג, העבודה הנדרשת היא איטום מרפסת מרוצפת ולא איטום גג — וועד הבית אינו בהכרח הכתובת.

הסיכון לטעות כזו גדל במבנים עם הרבה מרפסות ומפלסים מעל חדרים מקורים. לכן האבחון חשוב במיוחד באיטום גגות בגני תקווה, שבבנייה הצמודה שלה כל מפגש בין מרפסת לחדר מקורה הוא נקודת חדירה אפשרית, והכתם בתקרה רחוק מלהעיד על המקור.

לפנייה לנציגות יש בסיס בתקנון המצוי: לפי סעיף 3(א) שבו, בעל דירה זכאי לדרוש מהנציגות שתבצע כל תיקון בבית או ברכוש המשותף שאי-ביצועו עלול לפגוע בדירתו או בערכה. הנציגות — מה שכולם קוראים ועד הבית — היא לפי סעיף 69 לחוק המורשה של כל בעלי הדירות בענייני ההחזקה התקינה, ורשאית להתקשר בחוזים בשמם. אבחון יכול להזמין גם בעל דירה אחד; את העבודה על גג משותף מזמינה בדרך כלל הנציגות, כמורשה של כל בעלי הדירות.

הוצאה גדולה וחד-פעמית כמו איטום גג מובאת בדרך כלל לאסיפה כללית. לפי התקנון המצוי, הנציגות חייבת לכנס אסיפה אם דרשו זאת בעלי שליש מהדירות לפחות; האסיפה חוקית כשמשתתפים בה בעלי מחצית הדירות לפחות — וההודעה על האסיפה יכולה לקבוע שאם אין מניין בשעה שנקבעה, היא תתקיים בשעה אחרת באותו יום בכל מספר של משתתפים; ההחלטות מתקבלות ברוב דעות, ולכל דירה דעה אחת. בתקנון רשום הסדרים יכולים להיות אחרים, ולכן בודקים אותו קודם.

החלטה שהתקבלה לפי התקנון ונרשמה בספר ההחלטות מחייבת, לפי סעיף 71 לחוק, כל בעל דירה. לצד זה יש בתקנון המצוי סייג: החלטה שמטילה על בעל דירה תשלומים מסוג או בשיעור שלא פורשו בחוק או בתקנון אינה תקפה כלפיו אלא אם הסכים לה. חלוקה אחרת מזו שקובעים החוק או התקנון — למשל חלקים שווים לכל דירה — עלולה אפוא שלא לחייב את מי שלא הסכים לה, וכדאי לברר אותה מראש עם עורך דין.

מה עושים כשוועד הבית או שכן מסרבים?

מביאים את הסכסוך למפקח על רישום המקרקעין. לפי סעיף 72 לחוק המקרקעין, סכסוך בין בעלי דירות בדבר זכויותיהם או חובותיהם לפי התקנון או לפי סעיף 58 — יכריע בו המפקח, וסעיף 73 קובע שרשאים להביא אותו לפניו כל בעל דירה וגם הנציגות. למפקח נתונות הסמכויות של שופט בית משפט שלום בתביעה אזרחית, והחלטתו נאכפת כמו פסק דין של בית משפט שלום. הסירוב מגיע בדרך כלל באחת משלוש צורות:

  • הנציגות אינה מתקנת את הגג המשותף — בעל הדירה שנפגעת רשאי לפנות למפקח כדי שיורה לה לבצע את התיקון.
  • שכן אינו משלם את חלקו בתיקון שהוחלט עליו — זה סכסוך על חובה לפי סעיף 58, והנציגות רשאית להביא אותו לפני המפקח.
  • השכן שמעל אינו מתקן ליקוי בדירתו — לפי סעיף 3(ב) לתקנון המצוי בעל דירה זכאי לדרוש ממנו את התיקון, וגם כאן הכתובת היא המפקח.

כך מסביר גם העמוד ״תיקונים בבית משותף״ באתר כל-זכות: כשרוצים לחייב את ועד הבית או את השכן לבצע תיקון, פונים למפקח; כשבעל הדירה כבר תיקן על חשבונו ורוצה את כספו בחזרה, הדרך היא תביעה בבית המשפט.

לפני שמשלמים לבד על תיקון ברכוש המשותף: לפי כל-זכות, בית המשפט עשוי במקרים מסוימים להורות על החזר — ולא בהכרח של מלוא ההוצאה. כדאי להתייעץ עם עורך דין קודם, ולא אחרי.

כמה זמן נמשך הליך אצל המפקח וכמה הוא עולה — זה משתנה, ועורך דין יידע לומר. גם השאלה מי משלם על הנזק שכבר נגרם בתוך הדירה היא שאלה נפרדת, של אחריות לנזק ושל ביטוח, והמדריך הזה אינו עונה עליה. מה שאנחנו כן יודעים לומר: הסכסוך אינו עוצר את המים, וכל חורף נוסף מגדיל את העבודה שתידרש בסוף. התיעוד והאבחון הכתוב מקצרים את הוויכוח — ואם הוא מגיע להכרעה, הם מה שמציגים בה.

הבניין חדש — האם הקבלן שבנה אותו אחראי לאיטום הגג?

ייתכן שכן, ולכן בבניין חדש בודקים תאריכים לפני שמחלקים חשבון בין הדיירים. חוק המכר (דירות), התשל״ג–1973, קובע בתוספת שלו תקופת בדק של ארבע שנים ל״כשל באיטום המבנה״ — לרבות, כלשון התוספת, בקירות, בתקרות ובגגות. התקופה מתחילה בעת העמדת הדירה לרשות הקונה, ואחריה באה תקופת אחריות של שלוש שנים.

ההבדל בין התקופות הוא בשאלה מי צריך להוכיח. בתקופת הבדק המוכר אחראי, אלא אם הוכיח שאי-ההתאמה נגרמה בשל מעשה או מחדל של הקונה; בתקופת האחריות הקונה הוא שצריך להוכיח שמקורה בתכנון, בעבודה או בחומרים. החוק קובע גם שיש לתת למוכר הזדמנות נאותה לתקן, ושאי אפשר להתנות על הוראותיו אלא לטובת הקונה. לפי סעיף 11(ג) לחוק, התקופות האלה חלות על דירות שחוזה המכר שלהן נכרת מיום 6 באפריל 2011 ואילך ושבנייתן לא הסתיימה לפני כן; על דירות מוקדמות יותר חל הנוסח הקודם של החוק.

המשמעות המעשית: בבניין שנמסר בשנים האחרונות, הפנייה הראשונה היא בכתב אל המוכר — לא אל קבלן איטום. תיקון שמבצע מישהו אחר לפני שהמוכר קיבל הודעה והזדמנות לתקן עלול לסבך את הדרישה ממנו. מי פונה בשם הבניין כשהכשל בגג המשותף, ואיך מוכיחים את מקורו — אלה שאלות לעורך דין.

זה רלוונטי במיוחד בבנייה הרוויה החדשה. בשכונות שנבנו בעשורים האחרונים — נושא שחוזר באיטום גגות בנס ציונה — הגגות הם גגות בטון שטוחים שנושאים מערכות מיזוג, והבעיות בהם בדרך כלל צעירות וממוקדות: עיגון שחדר את השכבה, או ניקוז שאינו עובד כראוי. כשל כזה, בבניין כזה, הוא קודם כול שאלה של תאריך המסירה — ובעיגון, גם של מי שהתקין אותו: בתקופת הבדק המוכר אינו אחראי אם הוכיח שאי-ההתאמה נגרמה במעשה או במחדל של הקונה.

מי מטפל בנזילה מהגג כשהדירה מושכרת — השוכר או המשכיר?

השוכר פונה למשכיר, והמשכיר — כבעל הדירה — הוא שפועל מול הנציגות. חוק השכירות והשאילה, התשל״א–1971, מחייב את המשכיר בסעיף 7 לתקן בתוך זמן סביר מדרישת השוכר, ובכפוף לחריגים שבסעיף, כל דבר שגורם הפרעה של ממש לשימוש הרגיל במושכר. בשכירות למגורים סעיף 25ח מוסיף מועדים: ליקוי שאינו קל ערך ושלא נגרם משימוש בלתי סביר של השוכר מתוקן על חשבון המשכיר בתוך זמן סביר ולא יאוחר מ-30 ימים מהדרישה — ואם הפגם אינו מאפשר מגורים סבירים בדירה, לא יאוחר משלושה ימים.

שתי הסתייגויות. החוק מונה סוגי שכירות שההוראות האלה אינן חלות עליהם; ואיך חלים המועדים כשמקור הנזילה ברכוש המשותף, שהמשכיר אינו יכול לתקן לבדו — זו שאלה לייעוץ משפטי. מה שנכון בכל מקרה: שוכר שמגלה כתם מתעד ומודיע למשכיר בכתב, ומשכיר שקיבל הודעה כזו מתחיל בששת השלבים שלמעלה.

מה ועד הבית צריך לבקש מקבלן כדי להשוות בין הצעות?

אותו דבר מכל קבלן, ובכתב: היקף עבודה מפורט, לא רק סכום. שתי הצעות שנבדלות בהרבה מתארות כמעט תמיד שתי עבודות שונות. אלה הסעיפים שכדאי לבקש בכל הצעה:

  • ממצאי האבחון: מאיפה המים נכנסים, ואיך זה נקבע.
  • שטח הגג כפי שנמדד, לא הערכה.
  • עד לאן מפרקים: הסרת השכבות הישנות עד הבטון, או חידוש מעל הקיים.
  • השיטה והשכבות: איזה חומר, באיזה עובי, בכמה שכבות, ועם איזה גימור מגן.
  • פרטי הקצה, אחד-אחד: מעקות, נקזים, מעברי צנרת ורגלי המתקנים — דודים, קולטים ומזגנים.
  • מה קורה אם מתגלה בטון פגום או שיפוע שאינו מנקז: כלול במחיר, או תוספת.
  • מי מזיז ומחזיר דודי שמש, קולטים ויחידות מיזוג, ועל חשבון מי.
  • הבדיקה בסיום: איזו בדיקה מבוצעת, ומי מטעם הוועד נוכח בה.
  • האחריות בכתב: מה היא מכסה, מה מבטל אותה, ואל מי פונים אחרי שהוועד מתחלף.
  • סכום אחד לגג כולו. את החלוקה בין הדירות עושה הנציגות לפי התקנון — לא הקבלן.

הסעיף על השיטה חשוב במיוחד. הצעה לאיטום גג בחומרים מתקדמים יכולה לתאר יריעות, זיפות או ציפוי אלסטומרי, ואי אפשר להשוות בין שתי הצעות בשיטות שונות לפי מחיר בלבד. בגגות בטון גדולים של בניינים משותפים הבחירה היא לרוב הלחמת יריעות ביטומניות, שנותנת שכבה רציפה אחת בעובי אחיד על שטח גדול. ועוד דבר שכדאי להסביר לדיירים: כאשר השכבה כולה התבלתה, אי אפשר לאטום ״רק מעל הדירה שדולפת״: המים נעים מתחת לשכבה, והגבול בין דירה לדירה אינו קיים על הגג.

כדי שלדיירים תהיה נקודת ייחוס לפני האסיפה, טווחי המחיר לאיטום גג מפורסמים אצלנו באתר, יחד עם הסבר על מה שקובע את המחיר. המחיר של גג מסוים נקבע רק בביקור.

כך אנחנו עובדים מול ועד בית: ההצעה נמסרת כמסמך אחד שאפשר להציג לדיירים, ולצדה הסבר של מה נמצא בבדיקה ומה נדרש. בסיום העבודה ניתנת אחריות בכתב. כדאי לשמור את האבחון, ההצעה, ההחלטה והאחריות בתיק אחד שעובר מוועד לוועד — ועדים מתחלפים, והגג נשאר.

אני גר בקומת הקרקע והנזילה בקומה העליונה. למה שאשתתף בעלות?
כי חוק המקרקעין מחייב כל בעל דירה להשתתף בהוצאות ההחזקה התקינה של הרכוש המשותף, והגג נמנה בחוק במפורש כרכוש משותף. ההשתתפות נקבעת לפי יחס שטח הרצפה של הדירה ולא לפי הקומה, אלא אם התקנון קובע שיעור אחר. מעבר לכך, גג אטום שומר על שלד הבניין כולו.
אפשר לתקן לבד את הגג המשותף ולדרוש את הכסף מהשכנים?
אפשר לדרוש, אבל החזר אינו מובטח. לפי אתר כל-זכות, בעל דירה שתיקן על חשבונו רשאי לתבוע החזר בבית המשפט, שעשוי במקרים מסוימים לפסוק אותו — ולא בהכרח במלואו. לכן לפני שמשלמים לבד על תיקון ברכוש המשותף כדאי לפנות לנציגות בכתב ולהתייעץ עם עורך דין.
אין בבניין ועד בית פעיל. למי פונים?
פונים קודם לשאר בעלי הדירות, ואם אין מענה — אפשר לפנות למפקח על רישום המקרקעין. חוק המקרקעין קובע שלכל בית משותף תהיה נציגות, ושכאשר לא נבחרה נציגות או שהיא אינה פועלת, המפקח רשאי למנות אחת. את הדרך המעשית לעשות זאת כדאי לברר עם עורך דין.
הנזילה מגיעה מהמרפסת של השכן שמעליי. גם זה עניין של ועד הבית?
בדרך כלל לא: כשמקור הנזילה בדירה שמעל, התיקון מוטל על בעל אותה דירה. לפי התקנון המצוי, בעל דירה זכאי לדרוש מבעל דירה אחרת תיקון שאי-ביצועו עלול לפגוע בדירתו. אם המרפסת רשומה כחלק מהדירה או כרכוש משותף — את זה קובעים מסמכי הרישום; מאיפה המים נכנסים — את זה קובע אבחון כתוב של המקור.
גגוליין נותנת הצעת מחיר לוועד בית?
כן. לבניין משותף אנחנו נותנים הצעת מחיר בכתב שהוועד יכול להציג לדיירים, ומסבירים בכתב מה נמצא בבדיקה ומה נדרש. מי משלם ואיך מחלקים את הסכום בין הדירות — את זה מכריעים בעלי הדירות לפי התקנון, לא אנחנו. אזור השירות שלנו הוא תל אביב והמרכז, ברדיוס של עד כ-50 ק״מ.

נזכיר שוב: המדריך הזה הוא מידע כללי ואינו ייעוץ משפטי. הוא מתאר את לשון החוק כפי שבדקנו אותה ביום הכתיבה; חוקים מתעדכנים, והתקנון ומסמכי הרישום של הבניין שלכם יכולים לשנות את התמונה. לפני צעד משפטי מתייעצים עם עורך דין.

ועד הבית צריך מסמך שאפשר להביא לאסיפה? נגיע לביקור בגג, נאתר מאיפה המים נכנסים, וניתן הצעת מחיר בכתב עם הסבר כתוב של מה נמצא ומה נדרש — כדי שהדיירים יחליטו על סמך עובדות.

שירותים קשורים

נותנים שירות בנס ציונה, בגני תקווה ובכל אזור המרכז.

לכל המדריכים

יש לכם נזילה או רטיבות? אל תחכו לחורף הבא.

ביקור, אבחון והצעת מחיר שקופה — ללא התחייבות. אנחנו כאן כדי שהגג שלכם יישאר יבש.

חייגו עכשיווואטסאפ

ירד אצלכם גשם?

עלו לגג יומיים אחרי גשם: מים שנשארים מסמנים היכן האיטום ייכשל. ראיתם כתם בתקרה? צלמו אותו ורשמו מתי הופיע.

מה בודקים בגג